ביטוח חקלאי - אגודה שיתופית מרכזית בע"מ נ' מנשקו ואח'

פסק דין

בפני תביעה בסדר דין מהיר שעניינה נזקי רכוש שנגרמו לרכב המבוטח על-ידי התובעת (להלן: "רכב התובעת") בתאונת דרכים שארעה ביום 3/4/2011, על ידי רכב הנתבע 1, שהיה מבוטח על-ידי הנתבעת 2 (להלן: "רכב הנתבעים" ו- "נהג הנתבעים", בהתאמה).

העידו בפני שני הנהגים, כן הוצגו תמונות הנזק בכלי הרכב, מהם עלה כי שני כלי הרכב נפגעו בחלקם הקדמי והודעות הנהגים לחברות הביטוח. מעדות שני הנהגים כאחד, עלה, כי התאונה ארעה בצומת, בו התכוון רכב התובעת לפנות שמאלה, כאשר רכב הנתבעים מגיע מימינו, כאשר בנתיב נסיעתו של רכב הנתבעים, קיים תמרור "האט ותן זכות קדימה". אין גם מחלוקת, כי בכיוון נסיעת נהג התובעת עמדה משאית ופרקה סחורה. הצדדים חלוקים בשאלה האם המשאית הסתירה את שדה הראיה ובאיזה מרחק עמדה מן הצומת.

נהג התובעת העיד, כי ראה את נהג הנתבעים עוצר בצומת, נכנס לצומת ואז ראה שהוא מתחיל לנסוע, צפצף לו, בלם אולם לא הצליח למנוע את התאונה ונהג הנתבעים פגע ברכבו. נהג התובעת העיד, כי היה בנסיעה איטית כלפי הצומת והיה בטוח שנהג הנתבעים רואה אותו, אולם בעת הפגיעה הסתכל שוב ימינה וראה שנהג הנתבעים לא מסתכל לעברו. כאשר נשאל האם המשאית הסתירה את שדה הראיה, השיב, כי כאשר עבר את המשאית היא לא הסתירה לו כלום, לפני הצומת המשאית הסתירה, ולכן עבר את המשאית כדי לראות את הצומת. נהג התובעת העיד כי המשאית עמדה במרחק של 20 מטר מהצומת.

נהג הנתבעים העיד, כי כאשר הגיע לצומת, היה טור של 5-6 כלי רכב שנסעו לפניו והייתה משאית שהסתירה. מאחר שלא היה לו שדה ראיה, התקדם לראות אם יש משהו ופתאום הגיעה מכונית. לדבריו, נהג התובעת הגיע במהירות, יכול שרצה להשיג את התמרור.

דיון והכרעה

לאחר ששמעתי את שני הנהגים אני קובעת, כי לא יכול להיות ספק שעל נהג הנתבעים נופלת עיקר האחריות לתאונה. על נהג הנתבעים חלה החובה לתת את זכות הקדימה לרכב התובעת. מהתיאור של שני הנהגים, כמו גם מן העובדה שנהג התובעת פנה שמאלה, ניתן לקבוע, כי התאונה ארעה למצער במרכז הצומת, כאשר נהג הנתבעים עבר כבר נתיב נסיעה אחד וכאשר נהג התובעת הספיק לעבור כברת דרך מן הפנייה שמאלה ומכאן שעל נהג הנתבעים היה להבחין ברכב התובעת מבעוד מועד ולא להיכנס לצומת, וזאת גם בשים לב למשאית שעמדה במקום ויכול והגבילה את שדה הראיה.

יחד עם זאת, בית המשפט פסק לא פעם, כי זכות הקדימה בצומת אינה חזות הכל ונהג מצווה על עירנות כאשר נכנס לצומת, אפילו התמרור מקנה לו זכות קדימה. חובת נהג להיזהר גם כאשר נתונה לו זכות הקדימה ואף להימנע מכניסה אם לא ניתן לעבור את הצומת ללא הפרעה. בהקשר זה נקבע בתקנה 65 לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961, כי לא יכנס נוהג רכב לצומת אלא אם ביכולתו לעבור ולהמשיך בנסיעתו ללא הפרעה גם אם התמרור מתיר כניסה לצומת. בפסק הדין שניתן בע"פ 546/73 מ"י נ' רפופורט (פ"ד כח (1) 780) נאמר שמי שנכנס לצומת יודע או חייב לדעת שעלול הוא להתנגד ברכב הבא מכיוון אחר ואין נפקא מינה אם כלי הרכב נכנס לצומת בהיתר או באיסור.

במקרה דנן, נהג התובעת העיד, כי ראה את רכב הנתבעים בצומת והיה בטוח שנהג הנתבעים רואה אותו ומשכך המשיך בנסיעה איטית לתוך הצומת, כאשר בדיעבד הסתבר לו שנהג הנתבעים לא מסתכל לכיוונו. אף שנהג התובעת, מיקם את המשאית שהייתה בסמוך לצומת בשרטוט שערך רחוק מהצומת, והעיד כי הייתה במרחק של 20 מטר מהצומת, השתמע מדבריו שהמשאית אכן הסתירה לו את שדה הראיה והוא חייב היה לעבור אותה כדי לראות את הצומת וכאשר עבר אותה הבחין ברכב הנתבעים ובכל זאת נכנס לצומת. אף שלא הייתה חובה לנהג התובעת לעצור, הרי שבמקרה דנן, בו יש מגבלה של שדה הראיה, ורכב נוסף על סף הצומת, חובתו הייתה להיכנס אל הצומת במשנה זהירות. מדבריו עולה כי נכנס בנסיעה רצופה לצומת, הגם שלדבריו נסיעה איטית מתוך ההנחה המוטעית שרכב הנתבעים ראה אותו ומבלי לוודא כי אכן הבחין בו ונותן לו את זכות הקדימה בצומת ומשכך גם לו אחריות מסויימת לתאונה.

במכלול נסיבות העניין, אני מחלקת את האחריות בין הנהגים כך שעל הנתבע-1, מוטלת אחריות של 80% לקרות התאונה ועל נהג התובעת אחריות של 20%.

התובעת שילמה למבוטח שלה 6,269 ₪, משכך, ישלמו לה הנתבעים 80% מסכום זה, דהיינו 5,015 ₪ צמוד מיום התשלום למבוטח, בצירוף אגרה כפי ששולמה, שכר העדים כפי שנפסק ושכ"ט עו"ד בסך 1,200 ₪.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

ניתן היום, כ"ט אייר תשע"ג, 09 מאי 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: